מזהמי מערכת העיכול-
הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי (H. pylori)
הליקובקטר פילורי נחשב לחיידק השכיח ביותר הגורם לזיהום בבני האדם. שמו עלה בשל יכולתו לשרוד בחומציות הקיבה ובשל הנזקים הרבים שמיוחסים לו. על פי ההערכות ה.פילורי, מדביק כ-50% מאוכלוסיית העולם.
נחשב לגורם העיקרי לכיב קיבה ותריסריון.
ה.פילורי מועבר בעיקר דרך מזון ומים מזוהמים ויכול להתפשט גם באמצעות מגע קרוב עם אנשים נגועים.
היגיינה ותנאי חיים לקויים עלולים להגביר את הסיכון לזיהום.
התפלגות הליקובקטר באוכלוסייה
תפוצתו באוכלוסייה משתנה לפי גיל ומצב סוציואקונומי.
גיל: הליקובקטר פילורי שכיח יותר בקבוצות גיל מבוגרות. מחקרים הראו ששכיחות זיהום הליקובקטר פילורי עולה עם הגיל ומגיעה לשיא בגיל העמידה לפני ירידה במבוגרים.
במדינות מפותחות, השכיחות של זיהום H. pylori במבוגרים בני 50 ומעלה היא בסביבות 30-40%, בעוד שבמדינות מתפתחות השכיחות יכולה להגיע עד 80-90% בקבוצת גיל זו.
מצב סוציו-אקונומי:
במדינות מפותחות, השכיחות של זיהום ה. פילורי גבוהה יותר אצל אנשים ממעמד חברתי נמוך.
במדינות מתפתחות, הזיהום נפוץ יותר באזורים עם תברואה לקויה וגישה מוגבלת למים נקיים וטיפול רפואי הולם.
מנגנון הישרדות של הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי אינו ניזון ישירות ממזון, אך הוא יכול לשרוד ברירית הקיבה ולצרוך רכיבים תזונתיים כגון פחמימות, חומצות אמינו וחומצות שומן המשתחררות ממזון שנבלע תוך כדי פירוקו בקיבה.
ביכולתו ליצור סביבה בסיסית בקיבה על ידי ייצור אוריאז, (אנזים שמפרק אוריאה לפחמן דו חמצני ואמוניה). אלה מנטרלים את חומצת הקיבה וכך הוא שורד בתוך סביבה בסיסית שיצר למעשה. מכאן, הוא עלול לגרום לדלקת ולפגיעה ברירית הקיבה.
הליקובקטר פילורי גוזל ברזל, B12 ואבץ
מכיוון שהחיידק הופך את סביבת הקיבה לפחות חומצית, יכולת הגוף לספוג ויטמין B12 נפגעת. תיאוריה אחרת גורסת שהחיידק מפריש אנזים שמפריע לתאים מייצרי חלבון (intrinsic factor) שנדרש כדי לספוג B12.
הליקובקטר פילורי יכול גם להפריע לספיגת הברזל בגוף האדם ולגרום לאנמיה מחוסר ברזל על ידי ייצור חלבון בשם:
H.pylori neutrophil-activating protein (HP-NAP), שיכול להיקשר לברזל ולמנוע את ספיגתו בגוף.
זו אחת הסיבות שאנו רואים המון אנשים בקליניקה עם חוסרים במאגרי הברזל בגוף.
מחקר נוסף מצא שרמות אבץ אצל אנשים נגועים, היו נמוכות בהשוואה לבריאים ומכאן סברה שהחיידק מפריע לספיגתו או מגביר את הפרשתו, מה שמוביל למחסור באבץ. מכאן אפשר לחבר את הנקודות ולהבין תסמינים כמו שבירת ציפורניים, נשירת שיער ומערכת חיסונית חלשה.
איך מאבחנים הליקובקטר
השיטות המקובלות הן באמצעות בדיקת דם, בדיקת צואה, בדיקת נשיפה או אנדוסקופיה עם ביופסיה.
מהם התסמינים של זיהום הליקובקטר?
צרבות, כאבי בטן, ליחה מרובה, נפיחות, בחילות, הקאות ואובדן תיאבון, עייפות, ירידה במשקל, דם בצואה או הקאה.
בנוסף לכך גרד ופריחות בעור כגון אורטיקריה, שבירת ציפורניים ונשירת שיער
מהו הטיפול המקובל בהליקובקטר?
הטיפול כולל בדרך כלל שילוב של שני סוגי אנטיביוטיקה ותרופות סותרות חומצה כדי למגר את החיידק ולקדם ריפוי של כיבים או דלקות ברירית הקיבה. הטיפול מוכר "כטיפול משולש" ולעתים משלבים אנטיביוטיקה נוספת וזאת בשל עמידותו של החיידק לאנטיביוטיקה.